מהם ההבדלים בין הכיסויים בפוליסות אובדן כושר עבודה…?

רבים מאיתנו לא באמת יודעים מהם ההבדלים העיקריים בין הכיסויים השונים בפוליסות אובדן הכושר השונות, וההבדלים המשמעותיים הקיימים בין הכיסוי "פנסיית נכות" שבקיים בקרן הפנסיה שלהם לבין פוליסת אובדן כושר עבודה (פרטית או בביטוח המנהלים שלהם המשולם על ידי המעסיק לרוב).

בבואנו לבחור את הכיסוי המתאים לנו, עלינו לבחון מספר מאפיינים עיקריים ומספר מונחים ועל פי כך לקבל החלטה בנוגע לכיסוי המתאים לנו ביותר בהתאם לגיל שלנו, להכנסה שלנו, לעיסוק שלנו, לסמוכים על שולחננו, להוצאות שלנו וכדומה:

  1. הגדרה מקצועית / עיסוקית – הגדרה מקצועית היא ביטוח יכולת האדם לעבודה במקצוע שלו. כלומר, המקצוע שלו הופך בדרך מסוימת להיות הזהות שלו והוא זכאי לפיצוי רק אם וכאשר יוכח שאינו יכול לעסוק בו. היות ומדובר בביטוח מאוד נקודתי, בדרך כלל מי שעושה אותו הם אנשים שהקדישו את חייהם להתמקצעות כמו מוזיקאים, רופאים וכדומה.ביטוח עיסוקי לעומת זאת מתייחס באופן כללי לחוסר יכולת להשתכר במקצוע שתואם את יכולתו באופן סביר. כך למשל, אדם שלא יכול לעסוק בפועל בתחום אך יכול ללמד ולהשתכר כמעט באותה רמת שכר, לא תמיד יהיה זכאי לפיצוי מלא.
  2. פנסיית נכות – נכה בקרן הפנסיה הוא מבוטח שלפחות 25% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצב בריאותו וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או נסיונו, במשך תקופה של למעלה מ- 90 יום רצופים.
  3. תקופת המתנה – במרבית הפוליסות תקופת ההמתנה בין 3-6 חודשים. בעיסוקים נבחרים, אצל חלק מחברות הביטוח, ניתן לקצר את תקופת ההמתנה לחודש בלבד. מרכיב זה הינו קריטי בבחירת הפוליסה שלנו!
  4. פרנציז'ה – ניתן לרכוש נספח לביטוח, המעניק תשלום רטרואקטיבי במקרה אובדן כושר עבודה. כיוון שבהגדרת תקופת המתנה של 90 יום ישולם תגמול חודשי במקום הכנסות רק החל מהחודש הרביעי, הנספח קובע תשלום רטרואקטיבי בגין חודשי ההמתנה. נהוג, שבאובדן כושר עבודה בחודש הרביעי ישולם פיצוי בגין חודשיים ובאובדן כושר בחודש החמישי ישולם פיצוי בגין חודשיים. כך מובטח למבוטח שלמרות שתשלומי הפיצוי משולמים במקרה שאינו יכול לעבוד למעלה מ-90 יום, הוא יזכה לקבל תשלום בגין חודשי ההמתנה, כולם או חלקם.
  5. שחרור – כל עוד המבוטח באי כושר עבודה, תשלם החברה, מעבר לתגמול החודשי שמהווה חלף הכנסה, תשלום חודשי נוסף, שמהווה את הפרמיה החודשית שאמורה הייתה להיות משולמת בעבור פוליסת הביטוח, שכוללת את רכיב האובדן כושר. כאשר מדובר בתוכנית לביטוח אובדן כושר עבודה שעומדת בפני עצמה, ללא כיסויים נוספים, חברת הביטוח משחררת את המבוטח מחובתו לשלם את הפרמיה החודשית לכיסוי הביטוחי וזאת כל עוד מקרה הביטוח מזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח. כאשר מדובר בתוכנית ביטוח המקושרת לכיסויים ביטוחיים אחרים, למשל חיסכון, ביטוח חיים וכיוב', תשחרר חברת הביטוח את המבוטח מהתחייבותו לשלם את הפרמיה החודשית בעבור כל הכיסוי הביטוחי שקיים בתוכנית. כאשר מדובר בתוכנית ביטוח המקושרת לחיסכון הפנסיוני, במקרה ביטוח תשחרר חברת הביטוח את המבוטח להמשיך ולשלם את הפרמיה ולמעשה תמשיך את החיסכון במקום העובד והמעביד. במקרה כזה החיסכון הפנסיוני ימשיך להצטבר לעובד כאילו הוא עדיין עובד והמעסיק ממשיך בהפקדות חודשיות. כך, כאשר יגיע המבוטח לגיל פרישה, ותגמולי הביטוח יפסיקו להיות משולמים לו, תעמוד לרשותו התוכנית הפנסיונית לצורך תשלומי פנסיית זקנה כאילו עבד וחסך כל השנים.
  6. הרחבת ביטוח אובדן כושר עבודה  – הכיסוי ה"רגיל" הוא כיסוי למקרה בו איבד המבוטח את יכולתו לעבוד בשיעור של 75% או יותר. במקרים רבים ניתן לרכוש נספח המגדיר כיסוי "מורחב" – בו מקרה הביטוח המוגדר הוא איבוד יכולתו של המבוטח לעבוד בשיעור של 25% ומעלה, כלומר, גם במקרה של אובדן כושר עבודה חלקי, 26% – 74% , המבוטח יקבל פיצוי חלקי. הוספת נספח ההרחבה מאפשרת למבוטח לבטח את המקרה בו איבד רק חלק מיכולתו לייצר הכנסה, ושקיימת בידו יכולת להמשיך לעבוד באופן חלקי ובתנאי שהכנסתו נפגעת.
  7. קיזוז תשלומי ביטוח לאומי – בחלק מהתוכניות, ניתן לבחור |"ללא קיזוז ביטוח לאומי" – כלומר, חברת הביטוח תשלם למבוטח את הפיצוי החודשי, בתוספת הקצבה שיקבל מביטוח לאומי.

לסיכום: בבואנו לבחור ולבחון את הכיסויים השונים, עלינו להבחין בין ההבדלים המהותיים הקיימים בין הפוליסות השונות.

כמו כן, במידה ומדובר בפוליסת פרט (ולווא דווקא בכיסוי המשולם על ידי המעסיק שמחויב לבטח במינימום של 75% מהשכר), יש לבחון את הההכנסה, ההוצאות המשפחתיות ואת גובה הצורך שיעלה במצב בו חס וחלילה לא נוכל לעבוד בשל מחלה או תאונה.

השארת תגובה